שלום

בפוסט זה משתפים חגי טרגרמן וגרגורי גרשנוב על ניסיונם בעבודה מול לקוח בנקאי המשתמש במערכות SAP ומנסים לענות על שתי שאלות מרכזיות:
1) האם נכון לשלב בדיקות אוטומציה עם בדיקות ידניות של מערכות ERP של SAP® ?
2) כיצד יכול מערך האוטומציה לשפר תוצרי הבדיקות של תהליכים עסקיים במערכת הפיננסית ?

להלן תרשים 1 – תהליך המיכון של בדיקות התהליך העסקי:

המערכת מאפשרת ממשק של מספר מודלים ארגוניים: כגון: מודול פיננסי, מודול רכש ומלאי ואחרים. 

סיפור לקוח  – רקע

בסיפור הלקוח במאמר מדובר על ממשק של המערכת הבנקאית עם מודולFS-CMS ב SAP^® .

מודול זה משמש לניהול ביטחונות בנקאים, כלומר יצירת ביטחון לחבות של לקוח.

דוגמא: הקמת הלוואה/משכנתא, שניתנת על ידי הגוף הפיננסי ללקוח, דורשת הקמת ביטחון תומך שידווח במערכת ה  SAP^® ויוצג במאגר הנתונים הבנקאי ובדו"חות.

קיימים כמה סוגים של בטחונות במערכת SAP^® על פי אופי הביטחון הנדרש: ביטחון של נכס, פיקדון, חשבון בנק וכיוצא באלה.

לב התהליך העסקי של יצירת הביטחון הוא תהליך סבב אישורי המנהלים: כניסה עם משתמשים בהרשאות מתאימות לכל שלב של התהליך.

חברת טאקט מטריקס, מספקת לבנק את שירותי הבדיקות למערכת SAP^®  הבנקאית: בדיקות אוטומטיות וידניות.

להלן תרשים נוסף המתאר את התהליך הנבדק אותו צריך להפוך לאוטומטי:

מערך הבדיקות רגרסיה של המערכת הוא מובנה תהליך עסקי, כלומר רוב הבדיקה מתרכזת בשלבי התהליך ובתוצרים ולא במאפייני ממשק, GUI שהינם לרוב פחות נבדקים במערכת SAP^®.

התרכזות בבדיקת תהליך עסקי ברגרסיה, מאפשר לתהליך הבדיקה האוטומטית להתבסס על נתונים ואובייקטים הנוצרים תוך כדי ריצת התהליך בשלמותו והתבססות על קובץ נתונים  דינאמיים:Testing  Data Driven-על מנת להשיג מיצוי מושלם של יכולות האוטומציה.

פרט המאפשר הצלחת השימוש באוטומציה הוא התאמת ה QTP^® למערכת  SAP^® : זיהוי אובייקטים, מהירות הרצה וביצועים מהירים, המאפשרים קבלת תוצאות הרצה בזמן קצר משמעותית מזמן התהליך הידני.

מרכיב נוסף שמאפשר הצלחת האוטומציה של התהליך העסקי במערכת SAP^® , היא האפשרות להקליט פעולות על ידי SAP^®  (Built-in Scripting Utilities in SAP GUI) מאפשר להטמיע את ההקלטה המפורטת ב VB Script  לתוך הקוד של הפונקציות QTP^®, מה שמאפשר, במקרה של קושי בזיהוי אובייקטים, אפשרות להתגבר על הקושי במהירות.

להלן טבלה לתיאור שלבים בתהליך העסקי הנבדק:

מערך בדיקות הרגרסיה הידנית, מורכבת מ – 15 תהליכי אישור (SAP Business Workflow) שונים שנבדקו בכל גרסה באופן ידנית, מספר גדול זה של בדיקות נובע מכך שקבוצת הבנק מונה 5 בנקים שונים, עם לוגיקה עסקית שונה ומגוונת שלכל אחד מהם מותאם סט בדיקות ייחודי הכולל: משתמש פקיד ספציפי, מנהל מקומי/אזורי ספציפי וכיוצא באלה.

להלן תרשים נוסף המראה את מבנה ריצת בדיקות הרגרסיה האוטומטית.

 בתרשים למטה אפשר לראות ממה מורכב מערך האוטומציה, אילו כלים ואיך הם מתחברים אחד לשני. בפתרון ישנו שימוש בכלים הללו: HP QTP, HP Quality Center, QTP Add-in for SAP GUI, SAP GUI and KDT Tool

 לסיכום:

היתרונות בפיתרון האוטומטי:

• אינטגרציה: התהליך האוטומטי מאפשר איגוד מידע בין כמה בודקים ומטמיעי SAP^® במערכת על ידי קבלת תוצר אוטומטי משותף.
• מהירות: קבלת תוצרי בדיקת רגרסיה של התהליכים העסקיים באופן מהיר ונגיש.
• אמינות: בדיקות רגרסיה אמינות ועקביות וכוללות
• הגדלה: הרחבת התחום הנבדק: באוטומציה נבצע בדיקות לכל סוגי הבנקים/בטחונות הקיימים.
• שקיפות: דרג ניהול מקבל דו"חות הרצה מסודרים של בדיקות הרגרסיה.
• יעילות: אפשרויות הרצה חוזרת ותזמון בדיקות הרגרסיה לשעות הלילה ובדיקת תוצרים בבוקר.
• יעילות: מפנה את הבודקים להתרכז בבדיקות פיתוחים חדשים במערכת.

חסרונות הפיתרון האוטומטי:

• דורש השקעת משאבי זמן וכוח אדם בהכנת תשתיות:
• מצריך מיפוי של אובייקטים הדרושים בתהליך העסקי.
• מצריך הכנת מערך פונקציות ייעודיות להשלמת התהליך העסקי
• מצריך שיכתוב של הטסטים בעזרת ממשק ה KDT על ידי בודקי SAP^® .
• תחזוקת תשתיות הכרחית במקרה של שינוי מהותי במסכי המערכת.
• עלויות רישיון תוכנות אוטומציה + KDT
• דורש המשך מעורבות ופיקוח שוטף של בודקים ידניים לזיהוי כשלים ולפתיחת תקלות.

סיכום ROI:

בתוך זמן פיתוח של חודשיים, בשילוב סביבת פיתוח QTP^® וכלי KDT, ניתנה למדור הבדיקות בארגון הפיננסי יכולת לבדוק את התהליך העסקי של המערכת  SAP^® , באופן מקיף ושיטתי,  באופן ממוכן ולהגביר את היעילות והאיכות של שלב הבדיקות בכל פעם שנמסרת גרסא חדשה מהפיתוח לייצור.

חווית בדיקת הרגרסיה של צוות הבדיקות של SAP^® השתפר וזמן הבדיקות קוצר באחוזים:
 ב 45%.
לבדיקת תהליך סבב האישורים (Workflow) באופן ידני היו מוקצים כיומיים, של בדיקות רגרסיה.

כיום בעזרת האוטומציה, בדיקת הרגרסיה לוקחת כחצי יום.

תוצרי בדיקה הרגרסיה האוטומטית, מועברים באופן מיידי לדרג הניהולי באמצעות ה QualityCenter^® או באמצעות קובץ HTML מעוצב המכיל את נתוני הריצה לפי צעדים (Steps).

על הכותבים:

גרגורי גרשנוב – בודק מערכות בנקאיות למעלה מ-6 שנים, עובד בחברת טאקט בדיקות מקבוצת מטריקס כ-5 שנים, אחראי על בדיקות מערכת  SAP בבנק הבינלאומי.

חגי טרגרמן - פעיל בתחום התוכנה כ-10 שנים, ובכללן 6 שנים בבדיקות אוטומציה ו-KDT.

מוביל תהליכי אוטומציה בסביבת ERP SAP, כיום ממלא תפקיד מרכזי בפרויקט אוטומציה ו-KDT של מטריקס טאקט, בבנק הבינלאומי. בוגר ביה"ס למנהל עסקים.

שלום,

כידוע, עולם המובייל אינו עושה "חיים קלים" לבודקים בכלל, ולמפתחי האוטומציה בפרט.
ישנם לא מעט אתגרים בביצוע פרויקט אוטומציה לסביבת מובייל, וישנם גם לא מעט כלים מסחריים וחינמיים שקיימים בשוק ע"מ לתת מענה לאותם אתגרים (ישנם טובים יותר וטובים פחות).
בפוסט זה לא אכנס להבדלים המהותיים בין הכלים השונים, אבל אציג ממש בקצרה מספר אתגרים בפרויקט אוטומציה למובייל וכן כלי חדש מבוסס קוד פתוח שמתחיל לצבור תאוצה בתחום האוטומציה למובייל (בייחוד אנדרואיד ואייפון) הנקרא monkey talk.

תחילה לאתגרים:
1. סביבת המובייל הינה סביבה דינאמית החשופה להפרעות מבחוץ (שיחות, הודעות, הפרעות קליטה, סוללה וכ"ו) – הפרעות אלו כמובן צריכות להיות מבודדות ובסביבת פיתוח האוטומציה יש לדאוג שהנייד שמשמש לפיתוח אינו חשוף לשיחות ומחובר לרוב לחשמל.
2. גרסאות מערכות ההפעלה משתנות בקצב די מהיר והתמיכה צריכה להיות לרוב גם קדימה וגם אחוה
3. כמות המכשירים הנבדקים צריכה להיות מוגדרת ונכונה, ומכסה מספיק שכן המעבדה תהיה יעילה והפיתוח ימוקד לפלטפורמות הרלוונטיות
4. כל כלי אוטומציה תומך לרוב במספר שפות פיתוח (ג’אווה, c# ועוד) – על הקבוצה המפתחת להתאים את השפה לכלי הפיתוח הקיימים בחברה וליכולות הפיתוח הקיימות בחברה.
5. המחיר של הכלים לבדיקות אוטומציה למובייל לרוב יקרים, על כן צריך לבחור בקפידה את הכלי בהתאם לגודל הפרויקט וכמות הגרסאות הנתמכות (ישנם כלים חינמיים כפי שאציג או כלים יחסית זולים שיספקו את הסחורה במידה מספקת גם כן)
6. יש היום רצון לעבור בקבוצות הפיתוח למודל הנקרא continous integration, האומר שבדיקות האוטומציה לוקחות חלק בתהליך בניית הגרסה – אם זה רלוונטי כמובן שיש לשקול את הכלי המתאים ע"פ התממשקות לסביבות הנמצאות ומוטמעות בחברות ע"מ לחסוך במאמץ אינטגרציה ועוד.

כעת לכלי – חברת גורילה לוגיק, לאחרונה פיתחה כלי הנקרא Monkey Talk אשר בא ככלי הרץ על מרבית מערכות ההפעלה (ווינדוז/לינוקס/מק) ויש לו אינטגרציה גם לאקליפס.

הכלי מאפשר פיתוח בדיקות אוטומטיות באמצעות פונקציות מובנות הבאות כחלק מהפתרון, כאשר על הבודק להרכיב scenario’s מתאימים בהתאם לתסריטי הבדיקה.

לאחר שכזה תסריט מוכן, ניתן להריץ אותו בקלות או על סימולאטור אנדרואיד/אייפון או על מכשיר אמיתי (יש ממשק נוח לחיבור הפלטפורמה).

הכלי תומך גם בDDT – הרצת תסריט/ים מסוים דרך קובץ נתונים מוכן (נותן אפשרות להריץ תסריט מול כמה סוגי פרמטרים שונים).
להלן תמונה של מסך הכלי הראשי:

לפרטים נוספים על הכלי ועוד ניתן לפנות ל- MonkeyTalk

תודה
ערן קינסברונר
מוביל תחום בדיקות מובייל בטאקט בדיקות, ומנהל פרויקט טקסס אינסטרומנטס במודל נירשור

כאשר מדברים על שיטות פיתוח אוטומציה, ישנם 2 מתודות נפוצות כיום:
• פיתוח וכתיבת קוד ע"י איש אוטומציה ב QTP:
- מפתח האוטומציה כותב פונקציות כאשר הנתונים בהם הן משתמשות נמצאים בקובץ אקסל. המהדרין אף מכניסים את שמות הפונקציות לאקסל.
- לאחר שנכתבו הפונקציות, יכול גם בודק ידני לבנות תהליכי בדיקה דרך האקסל, כמו בשיטת ה KDT להלן, אך ללא כלי ייעודי.
• חילול קוד ע"י בודק אוטומטי או ידני ע"י כלי שיושב "מעל" QTP. כלים אלו מכונים כלי KDT (Keyword Driven Test):
לכלי KDT יש שתי רמות עבודה:
1. רמת פעילות על אובייקט במסך – וכאן יתרונו העיקרי על עבודה בשיטה השנייה מפני שבודק ידני יכול לבנות תסריט ללא צורך בכתיבת פונקציות של מפתח אוטומציה.
2. הפעלת פונקציה שכוללת מספר פעולות – לצורך זה צריך פיתוח של מפתח QTP. באספקט זה כלי KDT אינו שונה מהותית מפיתוח ללא כלי כזה כשההבדל הוא בין הכנסת פונקציות ונתונים לממשק GUI ידידותי במקום לאקסל.

כפי שציינתי רוב השוק עובד בוורסיה זו או אחרת כאשר ההבדלים הם במבנה קבצי האקסל, החלוקה לפונקציות וכו’

לכל שיטה, על עשרות ומאות הווריאציות שלה, צריך להתקין תשתית (סביבת עבודה). תשתית זו תכלול למשל:-
- מבנה תיקיות במערכת הקבצים או ב QC\ALM.
- קבצי אקסל בפורמט ספציפי לשיטה.
- תסריטי QTP במבנה ספציפי לשיטה.
- יצירה ושיוך קבצי פונקציות ו Object repository לסקריפט.
- Add ins רלוונטיים לפרויקט.

התקנת התשתית עשויה לגזול זמן רב ואף לגרום לטעויות בהמשך במידה ורכיב מסוים לא הותקן כראוי.

בטאקט אנו עובדים בשתי השיטות, כאשר במידה ועובדים ללא כלי KDT אנו עובדים בוורסיה שמכונה "שיטת השכבות" מכיוון שהקוד מחולק לשכבות לוגיות.

כאן נכנס לתמונה QTP Layers Installer מבית טאקט בדיקות. זהו כלי פשוט וידידותי, המאפשר יצירת סביבת עבודה לשיטה זו, בקלות ובמהירות והנותן מענה לצרכים והבעיות הבאות:

– "איפה בדיוק לשים את האקסל?"
- "מה מבנה עץ הבדיקות האוטומטיות ב ALM?"
- "אוף, שכחתי לצרף את ה Add In הנכון לסקריפט…"
מבולבלים?
לא עוד!

QTP Layers Installer – יכין לכם סביבת עבודה לאוטומציה תוך 5 דקות!
ואז, כל מה שנותר הוא להתחיל לכתוב את הפונקציות הרלוונטיות לפרויקט.
אז איך עושים זאת?

להלן סרטון קצר המראה את התהליך:

מכניסים את כל נתוני הסביבה הנדרשים, לוחצים על "Install Package" – ויש לכם סביבת עבודה מוכנה לבדיקות אוטומטיות!!!

במידה והינכם מעוניינים בהדגמה ו/או פרטים נוספים על הכלי, וכן ייעוץ והטמעה – נשמח לעזור לכם
ניתן לפנות אליי במייל ישיר: גיל שליו – gilsha@tact.co.il

ברצוני לשתף אתכם במצגת בנושא HTML5 מאת אורן אסיאג, CTO במטריקס גלובאל אשר הועברה לאחרונה במספר כנסים מקצועיים.

המצגת עוסקת בחידושים בעולם האינטרנט ובדגשים ספציפיים לטכנולוגיית – HTML5 הצוברת תאוצה בעולם, דוגמאות לשימושים עיקריים בשפה ועוד.

למידע נוסף ניתן לפנות אלינו דרך אתר טאקט בדיקות (www.tact.co.il)

תודה

לעיונכם, מצגת מרתקת של חברת Gomez בנושא בדיקות עומסים של WEB על כל המשתמע, היתרונות, החסרונות והמתודולוגיות אשר הוצגה לאחרונה בכנס בדיקות עומסים וביצועים של חברת טאקט בדיקות

תודה
ערן

למידע נוסף ניתן לפנות לאתר טאקט – http://www.tact.co.il

ברצוני לשתף אתכם במצגת מעניינת בנושא בדיקות עומסים וביצועים באמצעות כלי open source בשם Jmeter

מצגת זו הוצגה לאחרונה בכנס עומסים וביצועים בחברת טאקט בדיקות

למידע נוסף ניתן לפנות אלינו דרך אתר טאקט בכתובת:
http://www.tact.co.il

תודה
ערן

בפוסט זה רציתי לשתף אתכם במצגת שהועברה לאחרונה בכנס בדיקות עומסים וביצועים שערכה חברת טאקט בדיקות.

במצגת מתוארים כלי בדיקות העומסים המרכזיים בשוק היום ביחד עם הסברים על מחזור חיי פרויקט בדיקות עומסים, דוגמאות לניתוח תוצאות ריצה על פרויקט מסוג זה ועוד.

תודה,
ליאור כץ
Testing Automation Performance & Tools Manager

שלום,

בפוסט זה, רציתי לספר לאלו שממכם שמתעניינים במערכת ההפעלה החדשה של גוגל אנדרואיד ICS גירסא 4, מה יהיו החידושים העיקריים וההבדלים בינה לבין המערכת הקיימת שנקראת GingerBread.

גרסת ICS הינה ייחודית ומיועדת גם לטאבלטים וגם לסמארטפונים, ובעצם מאחדת שני גרסאות של מערכות הפעלה קיימות: גרסא 2.3 וגרסא 3.0 הידועות בשמן Ginger Bread& HoneyComb – כאשר גרסא 3 היתה ייחודית לטבלטים בלבד, וכעת גוגל מוציאה גרסא אחת לשתי הפלטפורמות.

השיפור הגדול ביותר של אנדרואיד 4.0 הוא שיפור ממשק המשתמש. בגרסא זו גוגל מוסיפה גופן חדש למערכת הנקרא "רובוטו" המתאים יותר למסכים ברזולוציה גבוהה.

הלחצנים הווירטואליים יוכלו מעתה לאפשר למשתמשים לנווט בחזרה לעמודים קודמים, אל דף הבית וליישומים האחרונים.
תיקיות במסך הבית יאפשרו למשתמשים לארגן את היישומים ע"פי קטגוריות פשוט על ידי גרירה ושחרור.

ריבוי משימות (MultiTasking) היא אחת התכונות החזקות ב-Android 4.0, כפתור היישומים האחרונים (Recent Apps) יאפשר למשתמשים לעבור בין היישומים האחרונים בקלות. למשתמשים יינתן בר שיציג רשימה של היישומים האחרונים עם תמונות ממוזערות של היישומים (Icons), באמצעותם יוכלו המשתמשים לגשת באופן מיידי ליישום על ידי לחיצה על התמונה הממוזערת.

נושא הפקודות הקוליות שופר אף הוא בגרסא זו של אנדרואיד ויאפשר מתן פקודות קוליות (מנוע חדש ומשופר פותח לצורך העיניין).

מסך הנעילה מגיע ארוז עם שיפורים וחידושים אף הוא. משתמשים יוכלו מעתה לעשות פעולות רבות בעוד המסך נעול. ניתן יהיה לענות לשיחה, לראות הודעות ולעיין בספריית המוסיקה ולהאזין למוסיקה.
מאפיין חדשני נוסף למסך הנעילה יהיה "Face Unlock".
עם אנדרואיד 4.0, משתמשים יכולים כעת להציג את הפנים שלהם אל מול המסך ולפתוח את הטלפונים שלהם (ישנם מספר באגים בנושא הזה למיטב ידיעתי).

המצלמה והשימושים בה שופרו אף הם בצורה משמעותית, וכמו כן שופר כל נושא ספר הטלפונים והקישוריות שלו לכל הרשתות החברתיות הקיימת (Facebook, Twitter, LinkedIn).

לבסוף כחלק ממערכת ההפעלה החדשנית הזו אנדרואיד משפרת את התמיכה והשימוש בטכנולוגיית ה-NFC (Near Field Communication) שעתידה לשמש לתשלומים באמצעות הטלפונים ועוד, ומביאה עם מערכת ההפעלה הזו את האפליקציה Android Beam המאפשרת שליחה ושיתוף של תמונות, אנשי קשר, מוזיקה, וידאו ויישומים.

למידע נוסף ניתן לפנות אליי eranki@matrix.co.il

תודה
ערן קינסברונר

מנהל פרויקט בדיקות של טקסס אינסטרומנטס ומוביל תחום בדיקות במודל נירשור – טאקט בדיקות