טסט טסט אחת שתיים

בשנים האחרונות גובשה תקינה הנקראת W3C, שבאה לענות על הצרכים המיוחדים של אוכלוסיות בעלות מוגבלויות שונות. על פי תקינה זו קיימים עזרים מגוונים, כגון: קורא דף לעיוורים, דיסלקטיים וכבדי ראייה ועזרים המסייעים למתקשים להשתמש בעכבר. ארגונים רבים בארץ ובעולם נדרשים לעמוד בתקני הנגישות (accessibility standard) ברמות שונות בהתאם לקהל היעד אותו הם משרתים.

דוגמא ל- ROI של פרויקט נגישות:

לפי פרסומים באתר עמותת "נגישות ישראל", מחקר של חברת מיקרוסופט שנערך ב-2003 הצביע על כך שנגישות טכנולוגית מסייעת  ל-62% מהאוכלוסייה וה- ROI על הנגשת אתרי איטנרנט הינו מהיר מאוד וגבוה מאוד.

באותו אתר מצטטת גילה גרטל case study שפורסם ע"י מכון התקנים הבריטי (BSI) ב- 2006 על תועלות הנגשת ושדרוג של חברת הביטוח הבריטית Legal & General Group המשרתת למעלה 5 מליון לקוחות בתחום הביטוח והשקעות אחראית על השקעות ב-180 ביליון פאונד ברחבי העולם. להלן התועלות מפרויקט ההנגשה:

• 30% עליה ב-traffic ממנועי חיפוש.
• שיפור משמעותי בדירוג ב-google לכל מילות המפתח החשובות.
• 75% הפחתה בזמן עליית עמוד.
• תאימות לדפדפנים – 130,000 ביקורים באתר הושפעו. כולל תאימות ל PDA’s, טלפונים סלולרים ומכשירי כף יד נוספים.
• מהירות והשקעה בניהול התוכן באתר ירדה בממוצע מ-5 ימים לחצי יום לעדכון.

החזר השקעה (ROI – return on investment)

• 200,000 פאונד חיסכון בעלויות תחזוקה בשנה.
• 95% עליה במספר הבקשות להצעות מחיר לביטוח חיים.
• 90% עליה במכירות ביטוח חיים באמצעות האתר.
• 100% ROI תוך שנה

 את מי באה לשרת התקינה בנושא נגישות לאתרי אינטרנט וטכנולוגיה?

ניתן לחלק את המיגבלות המרכיבות את עקרונות הנגישות לשלוש קבוצות עיקריות:

 א.        מיגבלות פיזיות: רעידות בידים, קושי או חוסר יכולת להניע את הידים וכדומה.

ב.         מיגבלות חושיות: עיוורון, לקות ראיה, עיוורון צבעים, חרשות, לקות שמיעה.

ג.          מיגבלות קוגניטיביות: דיסלקסיה, הפרעות קשב וכדומה.

הקשיים בהם הם נתקלים מתפלגים לפי הרשימה הבאה:

        היכולת לתפוס – עיוורים וכבדי ראיה אינם יכולים לקרוא טקסטים ולראות אלמנטים גרפיים. לקויי למידה אינם יכולים לקרוא טקסטים. חרשים וכבדי שמיעה אינם יכולים לשמוע את ערוץ הסאונד בסרטונים, אנימציות והרצאות מקוונות. עיוורי צבעים מתקשים לראות מידע המועבר באמצעות צבעוניות שהם אינם יכולים לתפוס, לאפילפטים יש בעיה עם אלמנטים מהבהבים.

        היכולת להפעיל – כל מי שאינו יכול להפעיל עכבר ויכול להפעיל מחשב רק באמצעות מקלדת או אמצעי אחר, מתקשה לגלוש באינטרנט – כגון, פגועי גפיים עליונות, אנשים הסובלים מרעידות בידים, המתקשים במוטוריקה עדינה. המתקשים בכתיבה אשר אינם יכולים למלא טפסים מקוונים.

        היכולת להבין – עולים חדשים ובני מיעוטים שאינם שולטים היטב בעברית, מתקשים להבין טקסטים מורכבים סלנג וכדומה.דיסלקטים ולקויי למידה מתקשים להתמודד עם טקסט כתוב ועם תכנים שאינם מאורגנים היטב.

        היציבות הטכנולוגית – פן זה של נגישות לאינטרנט עוסק ביציבות ובסטנדרטיות של החומרה והתוכנה. אי עמידה בתקנים משבשת את היכולת של הגולשים לגלוש באתרים מבלי להיתקל בבעיות. למשל, בעיית העברית הויזואלית אינה מאפשרת לטכנולוגיות מסייעות שמקריאות טקסטים עבור עיוורים ולקויי ראיה לעבוד.

 ההנחיות המרכזיות אותן עלינו לבדוק במהלך ביצוע פרויקט נגישות כוללות:

א.        טקסט חלופי – ישנם אנשים שאינם יכולים להשתמש בתמונות, סרטים, צלילים, יישומונים וכו’, אך הם עדיין יכולים להיעזר בדפים/ טקסט חלופי מכילים מידע מקביל לתוכן הויזואלי. המידע המקביל חייב לשרת את אותה המטרה שמשרת התוכן הויזואלי. הוספת הטקסט החלופי נדרשת עבור כל אלמנט שאינו טקסטואלי ואשר מסתתר מאחוריו קישור, לדוגמה: אייקונים, תרשים, מפה, אנימציה, סאונד, וידיאו ועוד. המסר חייב לתת הסבר קצר/ כותרת/ תיאור מתאים.

ב.         צבע - בכדי להקל על עיוורי צבעים, יש להבטיח תצוגה גרפית סבירה גם ללא צבעים (גווני שחור/לבן/אפור). בכדי לממש את זה, יש להשתמש בהגדרת צבעים בתוך גליון CSS ייעודי. כמו כן, יש לבדוק כי קיימת ניגודיות סבירה של שילובי צבעים על רקע לבן.

• שפה - יש  להצהיר על השפה הטבעית העיקרית של המסמך. כמו כן, יש לשלב בקוד את השפה בה נעשה שימוש, ע"מ להנחות את קורא הטקסט. יש להקפיד להוסיף בקוד מצייני שפה (Lang) במידה ויש שינויי שפה באמצע הדף.

ג.          סימון טבלאות - הבטחת סימון הטבלאות באופן הנדרש על מנת לאפשר המרה סבירה במידת הצורך לדפדפנים אחרים. יש להגדיר כותרת עבור כל טבלה בכדי לאפשר לעזרים המשמשים לנגישות לנווט ביתר קלות באתר

ד.         טכנולוגיות חדשות – הבטחת שהעמודים נגישים גם כאשר טכנולוגיות חדשות יותר אינן נתמכות או לא מופעלות. ניתן להשיג זאת ע"י הצגת הדף באופן סביר גם ללא סגנון (CSS) כלל.

ה.        שינויים – אתר אינטרנט הינו אוביקט דינמי, המתעדכן תדיר. הבטח שכל התכנים המתעדכנים באתר באופן דינמי הם נגישים. לדוגמא, תמונות המתעדכנות באמצעות כלי להזנת תכנים לאתר, חייבות להיות מלוות בטקסט חליפי. כמו כן, הקפדה על כך ששינוי דינמי בדף יגרור אחריו התאמת הכותרות בהתאם.

ו.          חלופות - הבטח שדפים שמישים כאשר תסריטים או אובייקטי תכנות (Scripts, Applets) מנוטרלים או לא נתמכים. אם הדבר אינו אפשרי, ספק מידע חלופי או עמוד נגיש. לדוגמא: הבטח שהקישורים שמופעלים ע"י תסריטים יעבדו גם כאשר נחסמה/בוטלה האפשרות להפעילם או שאין תמיכה בהם (במילים אחרות אל תשתמש ב javascript לצורך קישור). אם אי אפשר להפוך את הדף לשמיש גם ללא תסריט, ספק חלופה טקסטואלית עם אלמנט ה noscript, או השתמש ביישום צד שרת, במקום בצד לקוח, או ספק עמוד חליפי נגיש

ז.          הבהובים – המנעות מתמונות וטקסטים מהבהבים. הדבר ממש אקוטי עבור הסובלים מהתקפים אפילפטיים, או אנשים הרגישים לאור.

ח.        עצירת תוכן נע – מתן אפשרות למשתמשים לעצור תוכן נע. אנשים עם לקויות למידה או אנשים שאינם דוברים את שפת האתר ברמת שפת אם, מתקשים לקרוא תוכן נע ולעקוב אחר תמונות זזות. לכן, אפשר למשתמשים לעצור תוכן נע. יש לאפשר לעשות זאת גם באמצעות מקלדת, למענן אנשים שאינם יכולים להפעיל עכבר

ט.        ניווט מפה – אפשר ניווט בתמונות ובמפת אתר, וזאת במקרה של אובייקט גרפי, שמכיל מספר קישורים שאינם מאפשרים מעבר שיטתי מאחד לשני באמצעות tab. במקרה כזה יש להוסיף רשימה של הלינקים האלו בצד האובייקט הגרפי, כך שהמשתמש יוכל לעבור בין הקישורים באמצעות tab.

י.          כותרות ל- frames – אחת מההנחיות החשובות ביותר, במיוחד עבור עיוורים ובעלי לקויות ראייה/ למידה, המתקשים לעבור אחר התוכן ונעזרים בקורא מסך. יש לתת לכל Frame כותרת. משמעות הכותרת מאפשרת למשתמש לעבור בין פריימים ולהתעמק (Drill down) בנושא הרצוי. היעדרותם של אלו, מצריכה מהמשתמש להקיש/ לשמוע את כל הכותרות במסך עד לנושא הרצוי.

יא.      קיצורי מקלדת – במסגרת הפעילות המתבצעת בכל דף, יש להגדיר את מיפוי המקשים כך שיאפשר ביצוע כל הפעולות האמורות בעזרת המקשים בלבד. הנחייה זו טובה למגוון רחב של אוכלוסיות, בעיקר לאלו הסובלים מבעיות מוטוריקה ועיוורים. יש לאפשר הצגת המיפוי למשתמש.

יב.      טפסים – מילוי טפסים/ שדות חיפוש/ שדות תוכן – כל שדה כזה מחייב הצגת טקסט חלופי ברור המסביר בקצרה את תוכן השדה למילוי, כל שדה כזה מחייב הגדרה כתווית. כמו כן, יש לדאוג לטכניקה מתאימה להצגת הודעות שגיאה, שיכול לאפשר לעיוורים למשל, להגיע ביתר קלות לשדה בו יש שגיאה. לדוגמא, הצגת הודעות השגיאה עם סיום התהליך ואפשרות להגיע ישירות לשגיאה האמורה

לאור הדרישה הקיימת, פיתחה טאקט בדיקות התמחות חדשה של בדיקות נגישות לאתרים ויישומי אינטרנט, בהתאם לתקינה של W3C. טאקט בדיקות תוכנה, מקבוצת מטריקס, ביצעה מספר בדיקות נגישות כולל שימוש בתוכנת Jaws – screen reader המיועדת ללקויי ראייה/ עיוורים.

למידע נוסף, ראה אתר טאקט בדיקות: www.tact.co.il

תגיות: accessibility, בדיקות נגישות, נגישות

טאקט בדיקות חשפה בכנס HP2010, שהתקיים בשבוע שעבר, מתודלוגיה חדשה לניהול נכון ואפקטיבי של פרויקטי אוטומציה ועומסים. באמצעות מתודולוגיית TMM יוכלו מנהלי בדיקות ואוטומציה להציג ROI חיובי בפני המנהלים שלהם.

מנהלים רבים וארגונים רבים מיישמים אוטומציה בתהליך הבדיקות שלהם אבל עדיין מרגישים שההחזר על ההשקעה נמוך ואף שלילי. מחקרים רבים מראים כי הבעיה נובעת מחוסר תיאום ציפיות, זיהוי לא נכון של הבעיות שהכלים באים לפתור, בחירת כלי לא מתאים ותהליך הטמעה שגוי.

מתודולוגיית TMM (Testing tools management) באה לתת מענה בדיוק לבעיות שהוצגו. המתודולוגיה כוללת הגדרת השלבים השונים בפרויקט אוטומציה, החל מהגדרת הבעיה, דרך בחירת הכלי, בחינת הכלי, הטמעה ומדידת האפקטיביות שלו לכל אורך הפרויקט.

המתודולוגיה שנכתבה ע"י ליאור כץ, מוביל תחום אוטומציה ועומסים בטאקט בדיקות ובעל ניסיון של מעל ל- 12 שנה בתחום, מפרטת כל שלב ושלב בתהליך ונותנת למנהלי האוטומציה כלי ניהול וטיפים בהקמת פרויקט חדש או בניהול פרויקט קיים.

בין היתר משלבת המתודולוגיה טיפים ו- best practices כגון: היכן נכון ולא נכון לשלב אוטומציה, אילו סוגים של סטים/ הרצות כדאי לבנות, איזו אוטומציה ניתן ורצוי להוציא מחוץ לצוות האוטומציה (פיתוח וצוות בדיקות ידניות), כיצד לבנות סטים נכונים של אוטומציה, כיצד לכתוב קוד בצורה יעילה מהיבטי תחזוקה ו- reuse וכדומה.

המתודולוגיה מטפלת הן בפרויקטי אוטומציה והן בפרויקטי עומסים וביצועים עם ההתאמות הנדרשות.  בפרויקטים של בדיקות ביצועים ועומסים, מתודולוגיית ה- TMM מפרטת גם כיצד לבחור כלי עומסים או כלי מוניטור, כיצד לזהות את הבעיות במערכת/ בארכיטקטורה, כיצד לבצע אנליזה נכונה של התוצאות, כיצד לבנות סקריפטים חכמים ולנהל את ה- DATA וכיצד להפיק דוחות מתאימים למקבלי ההחלטות בארגון.

מצורפת המצגת של ליאור מכנס HP2010: 

לפרטים נוספים ראו באתר טאקט בדיקות: www.tact.co.il

תגיות: testing tools management, TMM, בדיקות אוטומטיות, ליאור כץ

Wouldn’t you like to stay with your V-Model life cycle and implement AGILE elements

Well, you are not alone

As Forrester reported, most organization implemented agile methodologies or want to implement agile (from some kind) and yet most of them are still using a classic life cycle model

Why? There are many reasons for that

To find out more – how can an organization with a classic development model be more flexible and more efficient please view the following presentation about Vgile – new development methodology by Ram Yonish

אני מנצל את הבמה הזו בכדי להזמין אתכם לארוע שכולו FUN
ביום ג’ הקרוב, ה- 29/6 נקרין את משחק שמינית הגמר של מונדיאל 2010, על הגג של מטריקס.
הכתובת שלנו: אבא אבן 3, הרצליה פיתוח (קומה 5)

האירוע מיועד לאנשי בדיקות בלבד.
חובה להרשם מראש באימייל: registration@tact.co.il או בטלפון: 03-7100685

ניתן להרשם גם דרך אתר טאקט: www.tact.co.il

תבואו יהיה כיף – הבירות והכיבוד עלינו

רם

תגיות: מונדיאל

במסגרת כנס סיגיסט 2010 נכחתי בהרצאה של ניר קליב ממיקרוסופט.
ניר סקר והסביר בצורה עניינית ומקצועית כיצד הם מבצעים בדיקות במיקרוסופט.

ניר קליב - מיקרוסופט

להלן תמצית הדברים של ניר (אני לא אחראי )

1. הגדרת תפקיד הבודק בחברה:

• אמצעים לקבלת החלטה עבור המנהל
• יותר prevention  – למצוא באגים מוקדם בתהליך
• לתמוך במודלים של פיתוח מודרניים כמו agile
• להיות פחות blocker ויותר enabler
• להתייחס יותר ל- customer scenario ופחות לתקלות ברמת הקוד – היכן לשים את הדגש
• מי אחראי לאיכות: כולם (ולא רק הבודק)

2. מסתכלים על test כבעיה של תוכנה/ הנדסה:

• הבודקים יהיו כולם מתכנתים בהשכלתם
• 40% מסה"כ העוסקים בתוכנה (90000 איש) עוסקים בבדיקות
• השאיפה להפוך את כל הבדיקות לאוטומטיות

3. מה עושה הבודק במיקרוסופט:

• קובע את האסטרטגיה
• תיכנון בדיקות (תיכנון של התוכנה שתבצע את הבדיקות)
• השפעה על ה- design של המוצר
• ביצוע root cause analysis
• Code reviews לבדיקות ולמוצר עצמו
• כתיבת ופיתוח אוטומציה של בדיקות
• ביצוע validation לבאגים מתוקנים
• יחס בודק מפתח 1:1
• Trio – dev, product, test

4. אסטרטגיה:

• לכל דבר במיקרוסופט חייבת להיות מוגדרת אסטרטגיית הבדיקות וכל השותפים בתהליך צריכים להסכים לאסטרטגיה הזו (מרמת מנהלים ועד המפתח/ בודק היחיד)
• האסטרטגיה כוללת מדדים, מטריקות, תנאי סף וכדומה. לדוגמא: כמה זמן ייקח לבצע מחזור שלם של בדיקות (לתכנון מחזור ה- agile)

5. אוטומציה:

• הכל יבוצע באופן אוטומטי. בדיקות ידניות יבוצעו גם אבל רק לאחר שנכתבה אוטומציה.
• בלי אוטומציה לא יכולים לעבוד באמת ב- agile

6. למצוא תקלות כמה שיותר מוקדם בתהליך:

• מיקוד ב- prevention
• לערב את המפתחים ומנהלי המוצר בבדיקות
• לעשות אוטומציה ל- pre-check
• Self host – ביצוע בדיקות "אמיתיות" על מוצרים אמיתיים בסביבת הפיתוח
• ללמוד ולשפר – תקלות שהתגלו בשלב מאוחר להבין איך ניתן היה לדלות אותן מוקדם יותר
• מבצעים unit test עם code review וטסטים אוטומטיים ברמת היחידה, מבצעים אוטומציה ברמת pre checks וגם כותבים טסטים אוטומטיים ברמת ה- build וזאת לפני בדיקות ואלידיות ורגרסיה.

7. טכניקות – Black box, white box and gray box ועוד הרבה…

8. Agile:

• 4 שבועות כתיבת קוד + unit test מלא ואוטומטי
• שבועיים עד שלושה של בדיקות stabilization (רגרסיות, אינטגרציה, מערכת, self host)
• Post release – תמיכה במוצר לאורך 10 שנים לאחר סיום פיתוח מתאפשר בזכות אוטומציה מלאה.

תגיות: microsoft, מיקרוסופט

הפעם שום דבר מקצועי

בסה"כ אני שמח לחלוק עימכם את טבלת השידורים והמשחקים של מונדיאל 2010 אותה אני מתכוון לחלק בדוכן שלנו במסגרת כנס סיגיסט 2010 שמתקיים השבוע בתל אביב (17/6)

כל מה שצריך זה להוריד את הקובץ הזה.

לוח המשחקים חשוב לכולם:

1. לאלו שצופים – כדי שלא יפסידו את המשחקים המעניינים (בינתיים רק המשחק של גרמניה…)

2. לאלו שלא צופים – כדי שלא יקבעו פגישות בצהריים על הזמן של המשחקים (ואם יקבעו אז יבינו למה חלק מהאנשים הבריזו להם…)

תהנו,

רם

תגיות: מונדיאל 2010

לפני כחודש זכיתי לשמוע בפעם השניה הרצאה של james bach במסגרת כנס ערב של סיגיסט. ג’יימס ידוע בחדות לשונו ונחרצותו בכל האמור לשיטות בדיקה מסורתיות למול שיטות מתקדמות יותר.

ג’יימס הינו אחד מהמובילים בעולם של בדיקות בשיטת בדיקות חקירה – exploratory testing ומתנגד חריף לביצוע בדיקות מתועדות ומפורטות – scripted testing המנוונות לדעתו את אופן ביצוע הבדיקות ואת היכולת לגלות תקלות במערכת.

על אף שג’יימס לא ממש השתנה מהפעם האחרונה ששמעתי אותו לפני 5 שנים, אני מוכרח לציין שהפעם הוא אמר בצורה מאוד ברורה שהוא "לא מתנגד ל- scripted testing וכנראה שלפעמים צריך גם את זה אבל הכל זה עניין של איזונים (balance)".

עם כל הכבוד שיש לי לג’יימס אני מוכרח לומר שיש בדרך בה הוא מציג  את הדברים סוג של דמגוגיה, שנותן לך הרגשה שהוא היחיד שמבין איך באמת צריך לעשות בדיקות וכל מי שעושה אחרת ושונה ממנו פשוט מפחד להודות באמת או שעדיין לא מצא את האור.

ג’יימס משתמש לא אחת בדוגמאות מופשטות להסביר את דבריו ומציג אותן כך שאתה מובל לחשוב כמוהו על אף שבעצם אפשר לראות את הדברים גם אחרת. אחת הדוגמאות שהשתמש בהן היתה "נהיגה ברכב". ג’יימס השווה ביצוע בדיקות מתועדות ומפורטות לנהיגה ברכב עם הוראות נהיגה והכוונה בעוד שהבודק החוקר (exploratory expert) ינהג עם הראש מחוץ לרכב ויחפש את השלטים והסימנים בדרך.

אני חייב לומר שכאשר אני צריך להגיע למקום חדש (מערכת חדשה) אני מאוד שמח שיש בידי מכשיר GPS שעוזר לי להגיע לשם (מכווין אותי בצורה מאוד מפורטת) ועם זאת לכל אורך הדרך אני לא שוכח להביט מסביב ולזהות האם יש סיכונים (הולכי רגל, רכבים אחרים, אופנועים…) נוספים מסביב. כך שלדעתי תכנון מפורט של בדיקות הוא חשוב בעיקר לבודק חדש או למערכת חדשה, אבל אסור לשכוח גם את יצר הסקרנות, החקירה וחדוות גילוי התקלות.

תמיד אשמח לשמוע הרצאות נוספות ורעיונות חדשים של ג’יימס וגם אם אני לא מסכים עם הכל אין ספק שניתן ללמוד ממנו רבות.

אני מזמין אתכם לשמוע עוד מדבריו ולהנות מהחומר הרב שמפורסם באתר שלו: www.satisfice.com

רם

תגיות: exploratory testing, james bach, ג'יימס באך, סיגיסט

חברת STKI, בראשות ג’מי שוורצקוף הינה חברת המחקר המובילה בישראל לשוק ה- IT.

כמו בכל שנה גם השנה פרסמה החברה של תוצאות המחקרים שלה על השוק הישראלי ובין כל הנתונים גם את דירוג חברות הבדיקה המובילות בישראל.

תוצאות הדירוג:

1. טאקט בדיקות מקבוצת מטריקס - שומרת על מקומה כחברת הבדיקות המובילה בישראל

2. קווליטסט מקבוצת מלמ-תים - משפרת את מצבה בשלב אחד ביחס לשנה שעברה

3. נס - יורדת שלב אחד בדירוג (אבל כבר לא נקראת וי-נס אלא חטיבה בתוך נס)

4. טסנת מקבוצת אמנת - משפרת את מצבה בשלב אחד ביחס לשנה שעברה

5. טסקום - יורדת שלב אחד בדירוג

אז מה אנחנו לומדים מהמחקרים האלו?

• שטאקט, קווליטסט וטסנת מתחזקות
• טסקום יורדת שנה שניה ברציפות וגם ממשיכה להפסיד כסף (מתוך הדוחות שפורסמו השנה)

נשאלת השאלה – אם כל חברות הבדיקה נקנו ע"י הגדולים והן מצליחות, מה קורה עם טסקום, עופר אלבק לא מוכר???

לדעתי נראה את טסקום נקנית בשנה הקרובה ע"י אחת מחברות האינטגרציה הגדולות בישראל שעדיין לא רכשה לעצמה חברת בדיקות. לדוגמא: ONE, אמן, טלדור, יעל תוכנה. נחכה ונראה

ראו את השקף משנת 2009 (על שנת 2008) ואת האחרון שפורסם במרץ השנה (על שנת 2009):

דרוג חברות שירותי הבדיקות בישראל ל- 2010

דירוג חברות שירותי הבדיקות בישראל - 2009

השבוע קיימנו את הכנס השני של טאקט בדיקות בשיתוף עם hp software ובו הצגנו את חידושים, מגמות ו- roadmap של כלי הבדיקות מחברת hp software (מרקורי לשעבר).

בכנס הוצגו הנושאים הבאים:

• HP Quicktest Professional 10 (QTP - שלומי מסורי, ר"צ אוטומציה, טאקט בדיקות מקבוצת מטריקס
• (HP Business Process Testing (BPT- הפתרון לאוטומציה ע"י בודקים ידניים – שלומי מסורי, ר"צ אוטומציה, טאקט בדיקות מקבוצת מטריקס
• HP Quality Center 10 (QC – החידושים והיתרונות של גרסה 10 מתוך ניסיון מעשי בארגון גדול – אסף האוזר, טאקט בדיקות מקבוצת מטריקס
• HP 2010 Road Map:QTP11, & Sprinter - אייל כהן, HP
• HP Service test & Application Security Center - משה בירנשטוק, HP

להלן מצגת אחת שהוצגה בכנס (ע"י אסף האוזר):

תגיות: BPT, HP software, QC

במצגת המצורפת, מציג לנו זיו מנדל (מנכ"ל משותף ג’ון ברייס הדרכה, טאקט בדיקות ומטריקס גלובל) את תפיסתו והבנתו לגבי מגמות בעולם הטכנולוגי בכלל ובעולם הבדיקות  והאופשור בפרט. מכיוון שמדובר במצגת על גבי PDF לצערנו את הסירטונים המשולבים בה לא תוכלו לראות (בשביל זה תצטרכו לבוא ולשמוע את זיו ב – live).

תהנו, רם